מחשבון ריבית דריבית

איך המחשבון הזה עובד

ריבית דריבית פירושה שהתשואות של כל שנה מתחילות להרוויח תשואות משלהן. המחשבון מחיל את השיעור השנתי הצפוי, חודש אחר חודש, על סכום התחלתי בתוספת הפקדה חודשית קבועה, ומציג את היתרה הסופית לצד מה שהפקדתם בפועל. הפער בין השניים הוא עבודת הריבית דריבית — קטן בהתחלה, ואז יותר ויותר לא.

דוגמה מחושבת

מתחילים מאפס, $100 בכל חודש, תשואה שנתית ממוצעת של 7%, ‏20 שנה. אתם מפקידים $24,000; היתרה מסתיימת קרוב ל-$52,100. מתחו ל-30 שנה, והפקדות של $36,000 מסתיימות קרוב ל-$122,000 — העשור האחרון לבדו תורם יותר צמיחה משני הראשונים יחד. הזמן בשוק, לא התזמון, עושה את העבודה הכבדה.

שאלות נפוצות

איזה שיעור תשואה להניח?

איש אינו יודע את העתיד — ממוצעים היסטוריים ארוכים של מדדי מניות רחבים נעים סביב 7–10% בשנה לפני אינפלציה, עם שנים בודדות אכזריות בתוך הממוצע הזה. הריצו את הכלי ב-5%, ‏7% ו-9% והתייחסו לטווח, לא למספר בודד, כתשובה הכנה.

האם החישוב מביא בחשבון אינפלציה?

לא — התוצאה היא במטבע עתידי, שיקנה פחות משל היום. מבט ריאלי גס: החסירו את האינפלציה הצפויה מהתשואה (צמיחה של 7% באינפלציה של 3% ← הריצו ב-4%). כלי השפעת האינפלציה שלצידו מראה איך נראית השחיקה הזאת בפני עצמה.

הפקדות חודשיות או סכום חד-פעמי — מה צומח יותר?

מתמטית, כסף שמושקע מוקדם צובר ריבית זמן רב יותר, ולכן סכום חד-פעמי מוקדם מסיים גבוה יותר מאותו סך המוזרם בטפטוף. אבל לרוב האנשים אין סכום חד-פעמי — יש משכורת. הפקדות קבועות הן הדרך שבה הריבית דריבית קורית בפועל; מאמר ה-DCA מסביר למה ההרגל גם מסיר את לחץ התזמון.

מה הכלי הזה לא יכול לומר לכם

‏7% חלקים הם פיקציה ששווקים אמיתיים לעולם אינם מספקים — רצפים אמיתיים כוללים קריסות, ועשור ראשון גרוע משנה את התמונה. הכלי גם מתעלם מעמלות וממיסים (את הראשונות מתמחר כלי דמי הקרן). הוא מראה את צורת הריבית דריבית, לא הבטחה לה.