מחשבון גודל פוזיציה

איך המחשבון הזה עובד

השאלה אינה "כמה לקנות?" אלא "כמה אני מוכן להפסיד אם זה משתבש?". אתם קובעים את המספר הזה כאחוז מהחשבון, ואז מזינים את מחיר הכניסה המתוכנן ואת הסטופ-לוס. המרחק בין הכניסה לסטופ הוא הסיכון למניה; ההפסד המותר חלקי המרחק הזה הוא גודל הפוזיציה. גודל העסקה הופך לתוצאה של מגבלת הסיכון שלכם — לא של הביטחון העצמי שלכם.

דוגמה מחושבת

חשבון של $10,000 שמסכן 1% רשאי להפסיד $100 בעסקה הזאת. כניסה ב-$50, סטופ ב-$48 — ‏$2 סיכון למניה. ‏$100 ÷ $2 = 50 מניות, פוזיציה של $2,500. אם הסטופ נפגע, אתם מפסידים $100: בדיוק מה שהחלטתם מראש — רבע מהחשבון חשוף, אבל אחוז אחד בסיכון.

שאלות נפוצות

כמה אחוזים מהחשבון לסכן בכל עסקה?

הנוהג המקובל אצל סוחרים ממושמעים הוא 1–2% לעסקה, ופחות בזמן הלמידה. האריתמטיקה היא הטיעון: בסיכון של 1%, עשרה הפסדים רצופים — וזה קורה — עולים בערך 10% מהחשבון. בסיכון של 10%, אותה סדרה עולה כמעט שני שלישים. הישרדות היא האסטרטגיה.

איפה לשים את הסטופ-לוס?

במחיר שבו ההנמקה שלכם לעסקה מתבררת כשגויה — מתחת לרמת תמיכה, מעבר לנקודת הכשל של תבנית — ולא במספר עגול שנבחר כדי להגדיל את הפוזיציה. קבעו את הסטופ קודם, מהגרף; תנו למחשבון לקבוע את הגודל. בסדר ההפוך, הכלי מאבד את משמעותו.

האם סטופ-לוס מבטיח שאפסיד רק את הסכום המתוכנן?

לא תמיד. פער מחיר מעל סוף שבוע או חדשות יכול לבצע את הסטופ הרבה מתחת לרמתו — החלקה שהמחשבון אינו יכול לתמחר. גם כך, חישוב גודל הפוזיציה מגביל את הנזק הרבה יותר טוב מקביעת גודל לפי תחושה; הוא פשוט אינו ערובה מוחלטת בשווקים מהירים.

מה הכלי הזה לא יכול לומר לכם

הכלי מחשב עסקה אחת מול סטופ אחד. הוא אינו יודע את החשיפה הכוללת שלכם בין פוזיציות, את המתאם ביניהן, או אם לעסקה יש בכלל יתרון — קביעת הגודל שולטת בכמה עולה רעיון גרוע, לא בשאלה אם הרעיון טוב. את החצי הזה נושא מאמר ניהול הסיכונים.